רצף הפוסטים תחת כותרת זו, נכתב במהלך חול המועד פסח 2020, עת במדינת ישראל כ11,000 נדבקים במחלת הקורונה, 103 מתים, כ 300 איש במצב קשה ו/או מונשמים...
בתקופה זו רב בתי המלון בארץ סגורים, עובדיהם פוטרו או הוצאו לחל"ת מזה מס' שבועות ועדיין לא רואים את סופו...התאחדות המלונות הארצית נוקטת בפעולות רבות על מנת להקטין למלונות את ההוצאות כגון דמי שכירות, מס הכנסה, מע"מ, הקלות מרישוי עסקים, איתור מענקים והלוואות וכו'...המלונאים יושבים בבית ועוקבים בדריכות אחר ההודעות הסותרות ה מגיעות מכיוון משרדי הממשלה השונים באשר למדיניות ה"יציאה מהמשבר" וכמובן שרב הלא נודע על הנודע...
פוסט מס' 1 : "נו, אז מתי חוזרים לעבודה?"
לכולם ברור שמתי שהוא תחזור הפעילות למצב הקודם, אך גם לכולם ברור שזה יקח זמן (יותר ממה שלקח במשברים קודמים) ואף ייראה אחרת:
בתאריך 12/4/2020 פורסם בעיתון כלכליסט נייר עבודה אשר רוכז על ידי מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד ונכתב על ידי אגפי התקציבים והכלכלנית הראשית באוצר, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה, המוסד, צוות טיפול במגיפות במשרד הבריאות, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד הכלכלה וד"ר אורן סתר
ולהלן מס' ציטוטים ממנו:
· מחברי הדו”ח ממליצים לחזור לעבודה במתכונת של סיכון מבוקר. "מרבית מקומות העבודה”, נכתב בו, “תורמים להידבקויות הנצפות בישראל פחות מאשר פעילויות אחרות. טענה זו מתחזקת כאשר לוקחים בחשבון צעדי מניעה נוספים שבתי העסק יידרשו לאמץ כגון חבישת מסכות, הגבלת מספר עובדים ולקוחות בחלל, צמצום ישיבות, הגברת ההיגיינה והחיטוי ועוד".
· מסקנת מחברי הדו”ח היא כי הענפים בעלי פוטנציאל הסיכון הבריאותי הנמוך ביותר שתורמים הכי הרבה לתוצר המשקי, הם אלו שצריכים לחזור לעבודה ראשונים. אחריהם אלו שיצמצמו משמעותית את היקף האבטלה במשק.
· בתרומה גבוהה לתוצר אך סיכון גבוה ישנה מכירה קמעונאית בקניונים ושווקים. ועל תרומה נמוכה לתוצר לצד סיכון גבוה, כלומר ענפים שיחזרו לפעול רק עוד זמן מצויים שירותים שיש בהם קרבה פיזית רבה כו שירותים פרא־רפואיים ומספרות, בתי מלון ושירותי הארחה, בילוי ופנאי עם התקהלות כמו בתי קולנוע או אולמי שמחות.
ארגון מחקר בינלאומי שאסף נתונים ממעל 3000 בתי מלון בעולם וחברים בו אנשי אקדמיה, בכירים בתעשייה ואף נציגי ה"רגולציה" גיבשו מסמך המפרט 4 שלבים שונים ליציאה מהמשבר. לכל שלב יש את התסריט האופטימי והפסימי:
(מתוך הרצאתו של ד"ר שחר שילה מהמחלקה למלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון, במסגרת פרסומי משרד התיירות, להלן הקישור להרצאה:
ניתוח מצב זה מקבל חיזוק במאמרים רבים פרי עטם של אנשי מקצוע בתחום.
יש לציין כי הערכות אלה מבוססות על:
· הקלות ברגולציה באופן המאפשר התכנסות רבה יותר של אנשים והסרת מגבלות תנועה וחסמים נוספים, בעקבות צמצום דרסטי של מס' הנדבקים והחולים קשה-מונשמים...
· תנאי חשוב להתקדמות התהליך הינו ריבוי בדיקות לאיתור נשאי הנגיף ופענוח מהיר של התוצאות בטווח זמן של 24-48 שעות.
· הקלות ברגולציה תלויות גם במציאת חיסון רשמי יעיל וזמין לכל האוכלוסייה כנגד נגיף הקורונה.
· בנוסף, קיום תהליך הדבקה מבוקרת של האוכלוסייה (כל עוד מערכת הבריאות מסוגלת להתמודד עימה)-תהליך שצפוי להימשך כ 3-4 שנים.
מחקריו של ד"ר שחר שילה ופרסומים אחרים מעלים את ההערכה כי ראשית, צפוייה להתאושש תיירות הפנים:
· גם בפלח שוק זה, עיקר הדגש ניתן על תיירות עצמאית (FIT) ויציאת משפחות לנופש לאחר תקופה ארוכה בבתים...לעומתם, תיירות הגמלאים, תלמידי בתי"ס, כנסים וועידות, ארגונים והשתלמויות...כל אלה ייעלמו בשלבים הראשונים ויהיו האחרונים לחזור...
· תיירי הפנים ייחפשו יותר חוויות מרתקות ומעשירות, פעילויות מחוץ למלון (פחות קניות ו"בזבוז" כסף ), טבע ואטרקציות.
· תיירי הפנים יושפעו יותר מרשתות חברתיות, בלוגרים וחוכמת ההמון,
יש לקחת בחשבון כי גם ההיבטים הפסיכולוגים של קהל הצרכנים בבואם להתארח בבתי מלון, עלולים לקבוע את קצב התאוששות הענף- בעודם מחפשים להקטין את תחושת הסיכון ולקבל בטחון במוצר ובדרכים אליו (חב' תעופה/תחבורה/תחבורה ציבורית) ובין היתר:
· וידוא עמידת המלון המיועד בסטנדרטים חיצוניים שיקבעו לנושא מבחינת בטיחות והגיינה.
· שקיפות ואמינות בתי המלון בדבר דרכי התמודדותם עם האתגר לשמירה על בריאות אורחיהם ובמקרים בהם התגלו חולים במלון (אורחים או עובדים) והצעדים שננקטו להגנה על הציבור.
אם לוח הזמנים הנ"ל ראלי או לא, אם אכן צפי פילוח האורחים מדוייק או לא, ימים יגידו וקטונתי מלחזות...בכל מקרה, הענף בסופו של דבר יתעורר ויצא מהקפאון בו הוא מצוי כרגע וטוב נעשה אם נקדיש זמן למחשבה, תכנון והיערכות לקראת היציאה, על מנת שלא ניתפס בלתי מוכנים ונאבד יתרון תחרותי.
ועל כך בפוסטים הבאים שיתפרסמו בימים הקרובים.
Comments